top of page

בתיאום עם המועצה הציבורית - בקעת הירדן

In Coordination with

Israeli Jordan Valley Public Council

חזון בקעת הירדן הישראלית

,בקעת הירדן תגדיל בהרבה את מספר המתיישבים ותוביל בתחומי האנרגיה, החקלאות, הפנאי והתיירות. נתיבי התחבורה לבקעה ובתוכה ישתפרו כמו גם תשתיות

נוספות. תתפתח מודעות רחבה ועמוקה של הציבור בישראל ליתרונות ולפוטנציאל של בקעת הירדן למדינת ישראל.

:לגבי האוכלוסיה הישראלית בבקעת הירדן:

 בשנים הקרובות האוכלוסיה הישראלית  בבקעה תכפיל את עצמה עם הגדלה ניכרת של היישוב העירוני מעלה אפריים ויקום בה יישוב עירוני חדש בשנים הקרובות

הבקעה תהפוך לספק מרכזי של אנרגיה סולארית לעצמה ולמדינת ישראל

הבקעה תמשיך להוביל בתחומי החקלאות 

בשנים הקרובות תתפתח התיירות בבקעת הירדן תוך הקמת מתקנים לתיירים

 בשנים הקרובות ישתפרו נתיבי התחבורה לבקעת הירדן ובתוכה

 בניית מסילת רכבת לאורך הבקעה בטווח הזמן הארוך גם היא מטרה תחבורתית. 

רקע ומוטיבציה לחזון

על חציית הירדן על-ידי בני-ישראל נאמר "ביום הזה נהיית לעם". כאן התחיל כיבוש הארץ  המובטחת וההתנחלות בה. בקעת הירדן והגלגל בפרט היו מקום מרכזי בתחילת תקופת יהושע. מבקעת הירדן יצאה דרך מבוא השמש - בנחל תרצה - שהובילה אל הר עיבל ולהר  גריזים שם כרת ה' עם כל שבטי ישראל את ברית הברכה והקללה שהתקיימו במלואם במהלך אלפי השנים שעברו מאז. לפיכך בקעת הירדן היא חלק בלתי נפרד ממורשתינו ומזהותנו הלאומית והתרבותית.

.ריבונות על בקעת הירדן כגבול טבעי המזרחי של מדינת ישראל חיונית לבטחון המדינה היות והיא מאפשרת:

  1.  - עומק אסטרטגי הכרחי 

  2.  - מרחב הגנה נדרש לבלימת תקיפת אויב ממזרח 

  3.  - רצועת פעילות ביטחונית ללחימה אפקטיבית בטרור 

,לפיכך בקעת הירדן מהווה מרכיב חיוני לבטחון הלאומי של עם ישראל בארצו

ועלינו לטפל בקידומה.

הגבול הבינלאומי המוכר בין ירדן לישראל הוא גבול הירדן והוא מאושרר בהסכם השלום עם ירדן. ב 1948 הפרה ירדן את החוק הבינלאומי בעברה את הגבול הבינלאומי שלה מערבה וב 1967 חזרה לגבול הבינלאומי המוכר. 

יעדי הפיתוח לבקעת הירדן

ומימוש הריבונות הישראלית 

א. ריבונות ומשילות באיזור הספר לאורך הגבול המזרחי

ב. התיישבות ישראלית שמבטיחה אחיזה איתנה בבקעת הירדן

ג. הקמה וחיזוק רשת תשתיות בתחומי התיירות, התעשיה, המים, האנרגיה, התחבורה, התקשורת, החינוך וכדומה.

ד. חיזוק המערך הביטחוני בגבול המזרחי הארוך בגבולות המדינה

ה. שימור אתרי מורשת התרבותית וההיסטורית ועידוד המודעות אליהם.

ו. שימור הסכם השלום עם ירדן כנכס אסטרטגי לשני הצדדים.

ז. פיתוח בקעת הירדן כשער מזרחי של ישראל למדינות המזרח התיכון.

פירוט מטרות ליעדים

א. ריבונות ומשילות באיזור הספר לאורך הגבול המזרחי

        שמירה חקלאית  - בקרה ושליטה של תנועות באיזורים חקלאיים 

        - הקמת נקודות נח"ל לחיזוק האחיזה בשטח.

        - ייעור של אדמות מדינה וקק"ל

        - נוכחות משמר הגבול ומשטרה

        - תשתית בטחונית

ב. התיישבות ישראלית שמבטיחה אחיזה איתנה בבקעת הירדן

       - הקניית ערך ההתיישבות בבקעת הירדן לתלמידים בבתי הספר

       - הכשרה ופיתוח גרעיני התיישבות לבקעה

       - קליטת תושבים חדשים בישובים הקיימים

       - הרחבת יישובים קיימים

       - תכנון ובניית יישובים חדשים 

ג. הקמה וחיזוק רשת תשתיות בתחומי:

 - התיירות: הקמת מרכז מבקרים, הקמת מלון, הקמת פארק מים,

                 הגברת מעורבות רשות הטבע והגנים בהכשרת אתרי תיירות פנים.

 - התחבורה: עיבוי ושיפור הצירים הקיימים, כביש עוקף עוג'ה,

                    קיצור הדרך ממישור החוף. רכבת מבית שאן לאורך הבקעה. 

 - אנרגיה: הפיכת אזורי טרשים לאגנים סולריים ואספקת אנרגיה סולרית

                מהבקעה לצריכה עצמית ולרשת החשמל. בחינת מקורות נוספים.

 - מים: אגירת מי שטפונות, הצללות להפחתת אידוי, שימוש במים מליחים,

           הגברת השימוש במים ממוחזרים.                   

 - החינוך: תגבור מערכת החינוך המקומית (מורים ומבנים),

               הקמת מכללת הבקעה, ועוד.

 -תשתיות נוספות כגון תעשיה,ת קשורת וכדומה.

ד. חיזוק המערך הביטחוני בגבול המזרחי הארוך בגבולות המדינה

 - הגברת נוכחות של יחידות צבא ומחנות צבאיים בבקעה

 - הקמת מאחזים צבאיים

 - הקמת חוות בודדים, תצפיות מאויישות.

ה. שימור אתרי מורשת התרבותית וההיסטורית ועידוד המודעות אליהם.

ו. שימור הסכם השלום עם ירדן כנכס אסטרטגי לשני הצדדים.

ז. פיתוח בקעת הירדן כשער מזרחי של ישראל למדינות המזרח התיכון.

bottom of page